למה אנו מבצעים בדיקות קשות לחימומי האמבטיות שלנו
בואו נהיה כנים: אמבטיות הן סיוט עבור מכשירי אלקטרוניקה. יש שם אדים רבים, שינויים דראסטיים בטמפרטורה, ואדי מים שחודרים לכל סדק קטן. רוב הנורות בעלות אור אינפרא-אדום לא מסוגלות לעמוד בתנאים האלה. הלחות חודרת מבעד לחוסמים, האלקטרודות נקורות, וצינור הקוורץ נשבר. זו דרך מעולה לגרום לכישלון של הנורה.
בדיקת “חדר האדים”
אנו לא פשוט מחברים את הנורה לחשמל ומקווים לטוב. במקום זאת, אנו מחשיפים את הנורות לתנאי לחות גבוהה שוב ושוב. זה כמו לחקות שנים של מקלחות עם אדים במספר ימים בלבד. אנו מחפשים את אותו סדק קטן שדרכו עלולים לחדור אדי המים אל קצוות הנורה. אם הלחות פוגעת בחוט הטונגסטן או בחיבורים, הנורה נשרפת או נקלקלת.
גורם ההלם התרמי
יש גם את הטמפרטורה – חימום האמבטיה יכול לעלות ממצב של קור קיצוני לחום גבוה בתוך שניות. זה יוצר לחץ תרמי אדיר. חומר הקוורץ צריך להתרחב ולהתכווץ מבלי שהחוסמים יישברו. אם אנו רואים שהנורה נקלקלת במהלך הבדיקות, אנו חוזרים לשלב התכנון. אנו משנים את החומרים שמשמשים לחיסום, או משנים את צורת הרכיבה של המראות, עד שהכל יהיה יציב.
האיזון הדק
זו החלק הקשה. נורות בעלות הספק גבוה הן טובות, כי הן מספקות חום מיידי – מושלם לפתרון בעיות של מראות מעורפלות. אך החום הזה יוצר לחץ עצום על כל שאר החלקים של הנורה. אם החומרים שמרכיבים את הנורה אינם עמידים לחום, המסגרת של המראה עלולה להישבר הרבה לפני שהנורה נקלקלת. העיקר הוא לבחור חומרים שיכולים לעמוד בחום מבלי להישבר.
אנו עושים את כל זה כי אנו מעדיפים שהנורה תכשל במעבדה שלנו, ולא באמבטיה שלכם.