למה מחממי החוץ שלכם נהרסים כל הזמן (ואיך תיקנו את זה)
בואו נהיה כנים: מחממי החוץ עוברים חיים קשים. הם נמצאים במעגל אינסופי של חום עז ברגע אחד, ואז נרטבים מגשם או לחות ברגע הבא.
ברוב המקרים, הבעיה נוצרת בנקודת החיבור של החוטים. זו בעיה פשוטה אך קטלנית – אם האטימה אינה מושלמת, הלחות חודרת פנימה, מגיבה עם החום העז, וגורמת לקצר חשמלי. כתוצאה מכך, נשאר לנו מחמם שאינו עובד.
הבעיה עם החומרים “זולים”
רבים מהמחממים בשוק משתמשים בסיליקון או בחומרים אחרים לאטימה. בהתחלה זה נראה בסדר, אך חומרים אלו אינם יכולים לעמוד בהתרחבות והתכווצות התדירה של הלהב האינפרא-אדום.
לבסוף, האטימה נשברת. זו רק שאלה של זמן עד שהמים יחדרו לשם. ברגע שזה קורה, יש קצר חשמלי, והמחמם נהרס.
אנחנו עושים זאת אחרת – אנו משתמשים בחומר אטימה מיוחד שמחבר את החוטים לצינור הקוורץ או לחלקים האחרים של המחמם.
הסוד נמצא בהרכב הכימי של החומר – האטימה חייבת להתרחב ולהתכווץ באותו קצב כמו המתכת והזכוכית. אם זה לא קורה, האטימה נשברת כבר בפעמים הראשונות שמדליקים את המחמם.
למה הפרטים הקטנים חשובים
אולי תתהו למה אנו מקפידים כל כך על תהליך הייצור. ובכן, רוב קווי הייצור חוסכים את שלב האטימה בוואקום, כי זה לוקח יותר זמן. אנחנו לא עושים זאת.
על ידי שאיבת כל האוויר מהחומר האטימה, אנו מונעים הצטברות לחץ פנימי. בלי פורמציות אלו, האטימה לא תישבר כשהמחמם מגיע לטמפרטורה הגבוהה ביותר.
התוצאה? מחסום עמיד בפני מים, שאינו מושפע מקרינת UV או מטמפרטורות של 500°C. הוא פשוט עובד.
הערה חשובה
יש כאן ויתור – מכיוון שהאטימה שלנו כה עמידה, החוטים נהיים קצת יותר קשיחים. אי אפשר לכופף אותם בזווית חדה, כמו במחממים הזולים והלא מאוטמים. אם ננסה לכופף אותם בכוח, האטימה עלולה להישבר. רק ודאו שיש מספיק מקום במעטפת של המחמם כדי שהחוטים יוכלו להתכופף בצורה טבעית. האמינו לי – זה שווה את המרחב הנוסף, כדי שהמחמם יעבוד לאורך זמן.